כרס בירה, בעיות נשימה ואיך זה קשור לקורונה

כרס בירה, בעיות נשימה

השמנה בטנית או השמנה מרכזית, זוהי הצטברות של שומן בתוך חלל הבטן או כמו שרובנו מכירים את זה אותה כרס בירה שמתפתחת לה בדרך כלל סביב גיל 30-40 אך בשנים האחרונות התופעה נפוצה יותר ויותר אצל אנשים צעירים ובני נוער. מדובר על שומן תוך בטני או בשמו הלועזי שומן ויסרלי. שומן זה עוטף את האיברים הפנימיים ופוגע בתפקודם וזה בשונה משומן תת עורי שאולי נתפס בעין שלילית מבחינה אסתטית לפחות אצל חלק מאנשים, אך נחשב לשומן טבעי ולרוב אין איתו בעיה בריאותית למעט מקרים של השמנת יתר חמורה.

השמנה בטנית נחשבת למסוכנת ביותר מבחינת בריאות מטבולית והיא מהווה גורם סיכון למחלות מטבוליות רבות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, דום נשימה בשינה, מחלות לב וכלי גם ועוד. לא בכדי היקף המותניים ולא מדד BMI, מהווה את אחד הפרמטרים העיקריים לאבחון של תסמונת מטבולית יחד עם רמת טריגליצרידים וגלוקוז גבוהים, יתר לחץ דם ו-HDL נמוך. שימו לב שאין ברשימה הזאת כולסטרול כללי ולא LDL שאינם מנבאים את התסמונת המטבולית.

קיימים גורמים רבים שיכולים לעודד הצטברות של שומן בבטן אבל בראשם עומדת תזונה ואורח חיים לא בריאים. ישנם גם כמובן גורמים גנטיים, מחלות והשפעה של תרופות שונות ואפילו עישון של האם במהלך הריון אבל את כל אלה ניתן לשפר בעזרת שינוי תזונתי מתאים ואורח חיים בריא.

כאמור, השמנה ויסרלית פוגעת בתפקוד התקין של האיברים בחלל הבטן אך מעבר לכך הצטברות של השומן באזור הזה בגוף יכול לפגוע ביכולת הנשימה ואף לעשות נזק לריאות שלכם.

הנושא הזה הפך להיות רלוונטי מאוד בימים אלה כי התפרסם מחקר המראה כי הנדבקים עם COVID19 שיש להם השמנה בטנית נמצאים בסיכון גבוה יותר להחמרה ולהנשמה מלאכותית.

הממצאים האלה אינם מפתיעים. כבר תקופה ארוכה אנחנו מודעים לכך שיש קשר בין בריאות מטבולית לבין סיכויים לפתח סיבוכים כתוצאה מנגיף הקורונה. היום אנחנו מבינים יותר שהקשר לא נובע מהשמנה בפני עצמה אלא ספציפית מהתסמונת המטבולית ובעיקר מאותה הצטברות של שומן בבטן אשר מפריעה מאוד לנשימה ולתפקוד תקין של ראיות.

הקשר בין השמנה בטנית לבין נשימה אינו דבר חדש בעולם המחקר הרפואי. כבר בשנת 2009, חוקרים מצרפת הראו במחקר שנעשה על 120 אלף משתתפים משני המינים כי תסמונת מטבולית מהווה גורם סיכון בלתי תלוי לירידה בתפקוד הריאות, ללא תלות בגיל, BMI, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית ומחלות רקע. יותר מכך, ההשפעה הגדולה ביותר על תפקוד הריאות הייתה של השמנה ויסרלית. לדברי החוקרים, גם אנשים עם השמנה קלה יחסית ו-BMI תקין, היה ניתן לראות ירידה בתפקוד הריאות.

ההשפעה של שומן בטני על הנשימה יכולה להיות מכנית וגם מטבולית. שומן בטני יכול לפגוע בתפקוד התקין של שרירי הסרעפת ולהגביל את הנשימה הצורה פיזית. מצד שני, רקמת שומן ויסרלי, הינה רקמה דלקתית אשר מפרישה לזרם הדם גורמי דלקת שונים שיכולים ישירות או בעקיפין לפגוע בתפקוד הריאות. קיים קשר חיובי בין הצטברות השומן התוך בטני לבין מדדים פרו-דלקתיים בגוף. כלומר, רקמת שומן תוך בטנית מהווה מקור נוסף ואולי גם עיקרי לדלקת מטבולית בגוף.

אז מה עושים כדי להוריד את השומן הכל כך מזיק לגוף ואף לצמצם סיכוי להחמרה במקרה של הידבקות בנגיף הקורונה או כל זיהום אחר של דרגי הנשימה?

דבר ראשון, רצוי מאוד לטפל בכל גורמי הסיכון של תסמונת מטבולית כגון: טריגליצירידים גבוהים (מעל 150), גלוקוז גבוה (מעל 100), HDL נמוך מ-40 אצל גברים ו-50 אצל נשים ויתר לחץ דם. כדאי מאוד לשים דגש גם אם המדדים האלה גבוהים אך עדיין בטווח הנורמה.

דבר נוסף שכדאי מאוד לעשות הוא להתמקד בבריאות המעי וזה כולל טיפול בחדירות המעי ובחיידקי המעיים.

הדרך היעילה והבטוחה ביותר לטפל גם בבריאות המעי וגם בתסמונת מטבולית היא בעזרת הורדת מזונות מעובדים ומזונות עתירי פחמימות וסוכרים כמו למשל דגנים, קטניות, שמנים צמחיים, דברי חלב (בעיקר רזים ומעובדים), סוכרים, ירקות עמילניים ולצמצם את צריכת פירות. עבור רבים, במצב של תסמונת מטבולית, עדיף אפילו ללכת צעד אחד נוסף ולהתחיל תזונה פליאוליתית קטוגנית, לפחות לתקופת הריפוי ושיקום המעי ולאחר מכן להתאים את התזונה בהתאם למצב הבריאותי והעדפות אישיות. בנוסף, ניתן לעזור לתפקוד הריאות על ידי תרגול וחיזוק של נשימה סרעפתית, כאשר רק הבטן עולה ויורדת בנשימה והחזה נותר ללא תזוזה.

אז מתי מתחילים?

כמו כל דבר אחר בחיים, גם ובמיוחד בנושא הבריאות, הרבה יותר קל למנוע מאשר לתקן. המושג "לי זה לא יקרה" לא תופס למרבית האוכלוסיה הבוגרת שסובלת מהתסמונת המטבטלית והמחלות הנלוות אליה.

תתחילו את השינוי היום, האחריות על הבריאותכם נמצאת בידיכם.

שיתוף ב:
דילוג לתוכן