סרטן גליובלסטומה מולטיפורמה הנקרא באנגלית Glyoblastomal multiformal cancer, או בקיצור GBM, הוא אחד מגידולי המוח הממאירים והשכיחים ביותר בעולם. שכיחות הגליובלסטומה בארצות הברית הינה בין שניים לשלושה מקרים על כל מאה אלף בני אדם והוא מהווה כ- 50% מכלל גידולי המוח הראשוניים. הסרטן נפוץ במיוחד במבוגרים מגיל 50 ומעלה, אך לעיתים מאובחן גם באוכלוסיה צעירה כולל ילדים קטנים. בישראל מאובחנים מידי שנה כ-200 חולים חדשים עם גידולים ממאירים מסוג GBM.
גליובלסטומה נמנה בין סוגי הסרטן האלימים ביותר ותוחלת החיים של החולים בו הינה בין 6 ל-24 חודשים עם מוצע של 14 חודשים לאחר האבחון. גם היום, למרות עשרות שנים של מחקר רפואי משמעותי, שיעור התמותה של חולי גליובלסטומה הם הגבוהים ביותר מבין סוגי של גידולי המוח הראשוניים.
מקורו של הגידול הוא בתאי הגלייה במוח. תאים אלה תומכים בתפקוד התקין של של כל תאי עצב ולכן סרטן הגליובלסטומה יכול להופיע באזורים שונים במוח, מה שהופך אותו ל קשה מאוד לאבחון ולטיפול.
בניגוד לנוירונים, שאינם מתחלקים לאורך זמן, תאי הגליה ממשיכים להתחלק ולהתחלף לאורך כל החיים בקצב גבוה, ולכן רגישים יותר לעבור תהליך התמרה סרטנית ולהפוך לממאירים במהלך החיים.
בתאי מוח בריאים, נוירונים ותאי גליה, מנצלים גלוקוז בצורה יעילה לאנרגיה. בתנאים של זמינות נמוכה לגלוקוז יכולים התאים לעבור לניצול אנרגיה שונה שמקורה בחומצות שומן. בהיעדר גלוקוז זמין, הגוף התחיל לייצר גופי קטון שמקורם מחומצות שומן. גופי קטון ובעיקר הנפוץ מביניהם β-hydroxybutyrate מהווים צורת אנרגיה מהירה ויעילה תאי המוח וגם לתאים נוספים בגוף. בניגוד לתאי מוח בריאים, תאי גליובלסטומה מאבדים את הגמישות המטבולית מסוגלים לעבור בין צורת אנרגיה אחת לשנייה ובהיעדר גלוקוז הם לא מצליחים לשרוד לאורך זמן, והופכים להיות פגיעים יותר לאחר טיפול אנטי-סרטני.
התזונה הקטוגנית פותחה לפני כ-100 שנה לצורך טיפול בילדים עם אפילפסיה. השימוש בתזונה הקטוגנית לטיפול באפילפסיה הביא לתוצאות מרשימות אצל חולים רבים שלא הגיבו לטיפולים תרופתיים ועם השנים הפופולריות של התזונה הקטוגנית עלתה בצורה משמעותית וכיום היא נחשבת לאחת התזונות המוכרות והנחקרות בעולם. מאות מאמרים, ניסויים טרום-קליניים וניסויים קליניים המתפרסמים מדי שנה, ומתארים את השפעת התזונה הקטוגנית על השמנה ומחלות מטבוליות שונות כולל מחלות נוירודגנריטיביות וסרטן.
התזונה הקטוגנית הינה תזונה דלת פחמימות, מתונה בכמות החלבון ועתירה בשומן. מטרת התזונה הקטוגנית היא להביא את הגוף למצב מטבולי של קטוזיס תזונתי, בו הגוף מפיק את מרבית האנרגיה שלו משומן ומייצר גופי קטון המשמשים כאנרגיה למוח ולרקמות אחרות. הורדת פחמימות מהתפריט גורמת לירידה של רמות הסוכר בדם ומפחיתה את המטבוליזם הכללי של הגלוקוז למינימום ההכרחי הנדרש לתפקוד התקין של הגוף. תאים סרטניים רבים מסוגלים לייצר אנרגיה מגלוקוז בלבד (אפקט וורבורג) עקב כך שיש להם פגיעה בתפקוד התקין של מיטוכונדריה, אברונים האחראיים לייצור האנרגיה בתא. בהתאם לזאת, במצב של קטוזיס תזונתי, תאים סרטניים עשויים להיכנס לסטרס מטבולי ולעבור מוות תאי וגם להפוך להיות רגישים יותר לטיפולים אנטי-סרטניים.
בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים קליניים אשר בחנו את השפעת התזונה הקטוגנית על סוגים שונים של סרטן וכיום יש 42 מחקרים רשומים שחוקרים השפעה של התזונה הקטוגנית על סרטן.
ממצאים של שלושה מחקרים קליניים שכללו בסך הכל 33 משתתפים עם גידולים מסוגים שונים ובשלבים שונים של מחלה הראו שתזונה קטוגנית הייתה בטוחה לשימוש גם בשלבים מתקדמים של המחלה והיא יכולה לשפר את איכות החיים, לייצב ואף לשפר את מצב החולים. בחלק מהחולים הייתה נסיגה חלקית של הגידולים ומטופל אחד אף החלים מהמחלה לאחר 131 שבועות בהם התמיד בתזונה. התוצאות הטובות ביותר נראו אצל המטופלים שהתמידו עם התזונה הקטוגנית וכן ירדו במשקל. לעומת זאת, במטופלים שהפסיקו את התזונה הקטוגנית, חלה הידרדרות במצבם. החוקרים סיכמו שהתזונה הקטוגנית הינה בטוחה וניתנת ליישום בלי לפגוע באיכות החיים ואף יכולה להאריך תוחלת החיים במקרים של מלנומה וסרטן ריאות מתקדמים.1
מחקר נוסף שהתפרסם השנה (2020) בכתב עת Nutrients וכלל 37 משתתפים עם סוגי סרטן שונים בשלבים מתקדמים מאוד של מחלה (דרגה 4), הראה תוצאות חיוביות של שימוש בתזונה קטוגנית כטיפול תומך בפרוטוקולים טיפוליים קיימים. חמישה חולים הראו נסיגה בהתפשטות הגידולים כבר לאחר שלושה חודשים ועשרה נוספים הראו נסיגה חלקית או מלאה אחרי שנה של הטיפול המשולב.2
גם בהקשר של גליובלסטומה פורסמו מספר מחקרים כולל תיאורי מקרה ומחקרים קליניים קטנים. למעשה, כיום ישנם 12 מחקרים קליניים רשומים ב-clinicaltrials.gov בנושא של תזונה קטוגנית כטיפול תומך בגליובלסטומה.
בתיאור מקרה של מטופלת עם גליובלסטומה אשר התחילה תזונה קטוגנית עם הגבלת קלוריות לפני טיפולי כימותרפיה והקרנות והמשיכה בתזונה באופן לא רציף במהלך הטיפול. לאחר חודשיים של טיפול משולב האישה ירדה כ20% במשקל הגוף ובסריקות FDG-PET או MRIלא נמצאו תאים סרטניים במוחה.. עם המטופלת חזרה לתזונה רגילה ולאחר עשרה שבועות הגידול הראה סימני חזרה.3
מחקר נוסף שסקר 30 מקרים של גליובלסטומה ותזונה קטוגנית סיכם שהטיפול הקטוגני הינו בטוח ויעיל ואינו גורם לתופעות לוואי משמעותיות אצל חולי גליובלסטומה. יתר על כך, תוצאות הסקירה הראו כי התזונה הקטוגנית יכולה להיות יעילה מאוד בחלק מהגליומות ובעיקר כאשר המטופלים מתמידים עם התזונה לאורך זמן וגם מגבילים את כמות הקלוריות.4
מחקר נוסף סקר 29 משתתפים עם גידולי מוח בדרגות שונות שביצעו תזונה קטוגנית במשך 6 שבועות בלבד במקביל לטיפול בהקרנה. מתוך ה-29 משתתפים, 19 היו עם GBM דרגה 4, מתוכם 11 הראו Pseusopregression של הגידולים ללא החמרה קלינית לאחר טיפול בתזונה הקטוגנית בשילוב עם הקרנה וכימותרפיה. הגידולים המשיכו להתפתח אצל 4 מהמשתתפים ואצל 4 נוספים הייתה עצירה של התפשטות הגידולים.5
גם ממצאים של מחקר פיילוט קליני של השפעת התזונה הקטוגנית כטיפול תומך בגליובלסטומה ראשונית הראו שהתזונה הקטוגנית הינה בטוחה וניתנת ליישום ויכולה להיות יעילה בהארכת תוחלת החיים בעיקר באוכלוסייה צעירה. כך למשל, שלושה משתתפים במחקר בגיל הממוצע של 28 שנים מראים עצירה של גידולים ב-49, 31 ו32 חודשים לאחר האבחון הראשוני.6
לסיכום, כיום קיים בסיס מנגנוני וטרום-קליני מוצק אשר מצביע על הפוטנציאל הטיפולי של התזונה הקטוגנית בסרטן בכלל ובגליובלסטומה בפרט. על אף שיש צורך במחקרים קליניים גדולים וארוכי טווח, ממצאיהמחקרים שפורסמו עד היום על גליובלסטומה ותזונה קטוגנית מראים שהתזונה הזאת הינה בטוחה מאוד בשילוב עם הפרוטוקול הרגיל של הקרנות וכימותרפיה ויכולה להיות בעלת השפעה חיובית בחלק מהמקרים בעיקר באוכלוסייה צעירה וכאשר נצמדים לתזונה מוקפדת לאורך זמן ותחת השגחה צמודה.
רשימת מקורות:
1. Tan-Shalaby JL, Carrick J, Edinger K, et al. Modified Atkins diet in advanced malignancies – final results of a safety and feasibility trial within the Veterans Affairs Pittsburgh Healthcare System [published correction appears in Nutr Metab (Lond). 2016;13(1):61]. Nutr Metab (Lond). 2016;13:52.
2. Hagihara K, Kajimoto K, Osaga S, et al. Promising Effect of a New Ketogenic Diet Regimen in Patients with Advanced Cancer. Nutrients. 2020;12(5):1473.
3. Zuccoli G, Marcello N, Pisanello A, et al. Metabolic management of glioblastoma multiforme using standard therapy together with a restricted ketogenic diet: Case Report. Nutr Metab (Lond). 2010;7:33.
4. Schwartz K, Chang HT, Nikolai M, et al. Treatment of glioma patients with ketogenic diets: report of two cases treated with an IRB-approved energy-restricted ketogenic diet protocol and review of the literature. Cancer Metab. 2015;3:3.
5. Woodhouse C, Ward T, Gaskill-Shipley M, Chaudhary R. Feasibility of a modified Atkins diet in glioma patients during radiation and its effect on radiation sensitization. Curr Oncol. 2019;26(4):e433-e438.
6. https://www.practiceupdate.com/content/sno-2019-ketogenic-diet-may-play-a-role-in-the-initial-treatment-of-glioblastoma-and-glioma/93028
